Search
Close this search box.
הליכה בגיל שנה

צעדים ראשונים - למה לצפות?

מה הקשר בין התפתחות שפה להתפתחות הליכה?

הגעתם לגיל שנה והחלו להופיע צעדים ראשונים? את הפוסט הזה אתם לא רוצים לפספס! אורלי נייגר, פיזיותרפיסטית התפתחותית מעניקה לנו הצצה לעולם התפתחות ההליכה ועל היכולת של ילדים לעמוד על שלהם (תרתי משמע!)

מה הקשר בין התפתחות שפה ותקשורת לבין התפתחות מוטורית?

מה הקשר בין התפתחות שפה ותקשורת לבין התפתחות מוטורית? או! הפעם בבלוג שלי מתארחת קולגה מיוחדת וצבעונית, אורלי נייגר, פיזיותרפיסטית התפתחותית ומאמנת הורים בעלת שתי קליניקות פרטיות בתל אביב ובראש העין. בפוסט הבא, אורלי מספרת על הקשר המתבקש וההתפתחותי בין צעדיו הראשונים של הפעוט לבין השפה המתפתחת במקביל. 

מתחילים ללכת! למה לצפות?

בסוף שנת החיים הראשונה ההישג המשמעותי הוא הליכה. לכאורה, הישג מוטורי אבל הליכה היא הישג שיש בו הרבה מעבר למוטוריקה, היא נותנת לפעוט תחושה של עצמאות: "אני יכול להגיע לכל מקום- אני גדול"! באותה העת מתחיל שלב ההיפרדות Individuation Separation מדמות המטפל.ת העיקרית ומתפתח הרצון לעצמאות והזהות העצמית: ה-Self שיבוא לידי ביטוי ברצון של הפעוט להתנסות בעצמו ולבדוק את גבולות היכולות שלו.
בגיל זה מופיעים סממנים של גיל ההתבגרות, אותו אני מכנה "גיל ההתבגרות של הילדות", לא צריך
להיבהל, בשלב הזה יש משמעות רבה לפרשנות שניתן לחיפוש אחר עצמאות ולמחשבה טובה ועיניים אוהבות ומכילות בהן נתבונן "בפעוט המתבגר".

האם "לא" הוא תמיד במשמעות של שלילה?

הילד שלנו מתחיל להכיר ולהתיידד עם תחושת הנפרדות. חשוב שנסייע לו לפתח תחושת עצמאות, במסגרת המוגבלויות כמובן, כדי שיגדל להיות עצמאי, מקבל החלטות ובעל בטחון עצמי. אולי לא במקרה, במקביל לרכישת ההליכה מתחילה רכישת השפה ומתפתחת היכולת של הפעוט לשתף אותנו, לבקש, ללמוד להביע את רגשותיו ואת ה"עמדה" שלו ביחס למה שקורה איתו.
מצד אחד, נלמדת ההשפעה שיש לתקשורת ושפה על החיים שלהם בפרט ובכלל, הם יחפשו בכל דרך לחקות את הסביבה: ממלמול או גי'יבריש היכולת התקשורתית מתרחבת ליכולת לתקשר לשיח מילולי, נצלו זאת ותנו לילדכם את ההזדמנות להרגיש שאתם מבינים ושהם ישות חשובה עם דעות שיש להתחשב בה. חשוב לקרוא את האיתותים מעבר למילים, לדוגמה, לפעמים פעוטות יגידו "לא" כמארגן התפתחותי. כלומר, המילה לא למשל מאפשרת להם להרוויח עוד מעט זמן לפני שמקבלים החלטה, או אפילו תגרום להורה לנסח מחדש את שאלתו וכך יקבלו הבהרה נוספת לשאלה.
כדי לדעת האם מדובר בשלילה או לא, נסו להרחיב את המשמעות על ידי קריאת הכוונה התקשורתית שתבוא לידי ביטוי בשפת הגוף ובהבעות הפנים.

קשה להם לשחק ביחד, מה לעשות?

כאמור, סביב גיל שנה ילדים מקבלים שני כלים חדשים ומשמעותיים שלא היו בשנת החיים הראשונה:
• השפה שמתפתחת, משתכללת והופכת יעילה יותר.
• הליכה – עצמאות תנועתית שתלך ותתרחב למרחבים השונים: גן שעשועים ומשחק משותף עם בני גיל ועם המבוגר, חקירת המרחב מתרחבת התנועות משתכללות. מתפתחת יכולת הפרדת התנועה טיפוס על חפצים ומדרגות בעמידה, לתפוס ולזרוק כדור, לבעוט עד כדי התחלה של משחק כדור-רגל עם המבוגר.
זה שלב של התחלת התפתחות ה- self ה"אני" הנפרד ולכן בשלב זה נישמע הרבה – "זה שלי", "אני לבד" וכמובן – "לא!".  הורים מרבים לשאול ולהתייעץ – כיצד להגיב כשמופיע קושי לשחק ביחד, לחלוק או לשתף. הרבה פעמים שלב זה עשוי להיות מלווה במאבק כוח או כעס לא מוסתר במטרה להשיג את העצמאות או את הרצון וכל זאת מתוך רצון חזק של ילדנו לחוות את הכוח שקיבל לידיו שהוא כאמור: תקשורת ועצמאות מוטורית.
כאן אני מציעה לנסות להכנס לנעליו של הפעוט שכנראה חושב- "הכיסא קטן ולא נוח".
נשתדל לאמץ גישה מאפשרת ונטולת ביקורת המבקשת לבדוק: מה מסתתר מאחורי אותה דרישה לעצמאות?
לדוגמה- ילד שמבקש לנעול נעליו לבד, יתכן ויעדיף ללכת יחף, העיקר להרגיש שעושה את הדברים בעצמו. אין הוא מבקש לעשות "דווקא" להוריו אלא להרגיש בעל כוח ושליטה על גופו.

אבל מה אם יש דברים שהם לא יכולים לעשות לבד?

הורים רבים מתמודדים עם הדיסוננס: מצד אחד מודעים לרצון של ילדים לפתח עצמאות, לעמוד על שלהם, לשלוט בסביבתה ומנגד – הצורך שלהם לשמור על בטיחותם ולנהל שגרת חיים תוך שמצליחים לזהות את צרכי הילד ולהביאם לידי ביטוי. הקושי הזה הוא מאוד לגיטימי! הרי יותר נוח לקבל החלטות עבור ילדנו ולגרום להם לעשות מה שנוח עבורנו. אז מה עושים?
נכון, לא תמיד נוכל לתת עדיפות לרצון הזה להיות עצמאי אבל חשוב להיות מודעים להשפעה של ההתנהגות שלנו במקרה ולא נאפשר לעצמאות זאת לבוא לידי ביטוי או לחילופין אם נעודד אותה וכן נאפשר לה לבוא לידי ביטוי. בחשיבה התפתחותית ארוכת טווח – חשוב להעניק להם עצמאות ושותפות בקבלת החלטות ובמידה ואין אפשרות – נסו לשתף אותם בסיבה שהחלטתם לא לאפשר תוך העצמת מקומם של הילדים בסיטואציה. לדוגמה: "זה באמת רעיון מקסים אבל עכשיו אנחנו"… ואולי להציע חלופה מתאימה למשל: אם הרצון ללכת לסבתא אפשר להגיד: " בוא נתקשר לסבתא" אפשר לייצר משחק דמיון בו אנו מבקרים את סבתא! 

כל פעם שצריך לחזור הביתה – זה מאתגר!

הרבה ילדים מתקשים לסיים את המשחק מחוץ לבית. אפשר להגיד: "באמת היה ממש כיף, תרצה שנבוא לכאן גם ב…?" (נסו לציין מועד ספציפי שיעניק לילדכם תחושת בטחון ואמון. אפשר גם להציע חלופה: אולי במקום גן שעשועים נלך/נעשה…
תיווך אותנטי הוא חשוב מאוד! לפעמים גם אנחנו מתקשים להגיב בסבלנות. נזכור שזה אנושי, חשוב ולגיטימי שילדינו יקבלו חוויות תיווך מגוונות: ברוב המקרים תגובה סבלנית ובמקרים מסויימים גם תגובה בלתי סבלנית.
חשוב שנזכור: גם אם ננסה להסתיר מילדנו את הרגשות האמיתיים, הם יחושו בכך. לכן מוטב לשתף אותם ולהרוויח חשיפה לעולם הרגשי הכולל: אכזבה, כעס או לחילופין שמחה והתרגשות וסיפוק לעומת חוסר סיפוק.

התפתחות שפה ומוטוריקה – ילד או תינוק? 

התפתחות השפה קשורה בהתפתחות המיומנויות המוטוריות ומייצרת מצב מבלבל בו הוא מספיק גדול וסקרן כדי לרצות לתפס, לחקור ולהתנסות ומצד שני הוא עדיין פעוט וזקוק לתמיכה ועזרה במצבים מסויימים. ככל שנעמיק בתחושותיו של הפעוט, נגלה שהמצב הזה מבלבל לא רק אותנו!
מצד אחד הילד מרגיש שליטה על הסביבה ולעיתים מתוך זה שהוא מושך תשומת לב "ומנהל את
העניינים", ומצד שני ברור שעדיין אינו שולט על הכול ולכן ייתכן וכשישמע את המילה "לא" יגיב
בחוסר אונים וישתטח על הרצפה.

אז איך נעודד עצמאות שתהיה נוחה גם לנו, ההורים?

מומלץ לחשוב אילו פעולות יוכל לעשות לבד? הורים רבים מתפלאים לגלות כי ילדיהם מסוגלים לעשות לבדם הרבה יותר ממה שהם מדמיינים. פעולה יכולה להיות גם חלק מפעולה גדולה יותר, לדוגמה-
להתלבש לבש – גם אם עדיין אין יכולות להתלבש באופן עצמאי לחלוטין, יתכן ותהיה אפשרות להציע להם לבחור ולהוציא מהמגירה את הבגדים.
להסתבן לבד – נסו לעודד הסתבנות עצמאית במקלחת. אגב, שיום איברי הגוף בזמן המקלחת יחשוף וירחיב את אוצר המילים באופן חווייתי!
אכילה עצמאית – נסו לאפשר לילדיכם לאכול לבד גם אם זה מלכלך 🙂

נסו להציע בחירה מבין שתי אופציות – דרך אפשרית להצבת גבולות היא לאפשר בחירה משתי אפשרויות לדוגמה:
אתה יכול לאכול תפוח או בננה, מה אתה מחליט?
במצב זה הילד מתנסה בקבלת החלטות וגם נהנה מהיכולת שלו לשלוט במצב.

נסו להעזר בילדיכם ולהעניק לו אחריות:
"היום אני צריכה שתעזור לי להכין לך אמבטיה" או "בוא נכין יחד"…
"אתה אחראי על השקיית העציץ בכל יום שבת"

איך מגדלים ילדים עם בטחון עצמי ודמוי עצמי גבוה?

חשוב לנו ההורים לראות כי המעבר להליכה משמעותי וחשוב גם מבחינה מוטורית שכן, נפתחות בפני ילדינו אפשרויות שלא היו קודם: הליכה, ריצה, ניידות בעולם מתוך שליטה וחוויה של "אני יכול", השגת הליכה מאפשרת התנסות חדשה במרחבים השונים גם בעולם הגשמי וגם בעולם החוויתי, הרגשי, החברתי ו התקשורתי.
כשאנחנו מאפשרים לילדינו עצמאות, הם למדים לקחת אחריות. לד שמאפשרים לו להיות עצמאי הוא ילד שמרגיש שסומכים עליו ונותנים בו אמון, אלה הן שתי המילים להקניית בטחון
עצמי ודימוי עצמי גבוה.
הדרך הזאת של אמון הדדי היא הדרך לכבוד הדדי, ואל נשכח שאת הדרך הזאת אנחנו סוללים .

הפוסט הנוכחי נכתב בשיתוף עם אורלי נייגר, פיזיותרפיסטית התפתחותית לילדים. 
לקריאת נוספת בנושא פיזיותרפיה התפתחותית בקרו בעמוד המאמרים של אורלי נייגר.

רוצה לקבל ידע וכלים למייל?

דילוג לתוכן