מה לעשות עם תינוק שבוכה ולא נרדם?

איך לגרום לילד שלי להירדם בקלות?

איך השפה שלנו והתקשורת בבית תעזור לילדים להרדם בקלות?

בפרק מספר 12 בפודקאסט שלי אני מדברת על שינת תינוקות וילדים, זה נושא שמעסיק כל כך הרבה הורים: מה לא נאמר? איזו שיטה לא הומצאה? אני כמובן אדבר על שינה ממקום של שפה ותקשורת, התקשרות ויחסי הורה-ילד. מוזמנים להמשיך לקרוא את עיקרי הדברים או לחילופין לעבור לפרק המלא (לינק לספוטיפיי בתחתית העמוד)

מה לעשות כשהילד שלי לא נרדם? – פרק מספר 12 בפודקאסט שפה לדרך:

איך השפה שלנו משפיעה על שינת הילדים? מה לעשות כשהילד שלי בוכה ולא נרדם? איך שפה ותקשורת משפיעות על מעבר מעירות ובכי לרגיעה, ויסות ושינה? בפרק מספר 12 בנושא "מה לעשות כשהילד שלי לא נרדם?" בפודקאסט שלי אני מרחיבה ומעמיקה יחד אתכם בנושא שמעסיק כל כך הרבה הורים – שינת תינוקות וילדים.

יועצת שינה – מתי כדאי להתייעץ ועם מי?

מה לא נאמר על שנת תינוקות? איזו שיטה לא הומצאה? רגע לפני שנצלול לתוך הפרק המרתק הזה שנותן כלים לא רק על שינה אלא בכלל על תקשורת עם הילדים, אני רוצה להדגיש דבר חשוב: אני לא יועצת שינה. אגב, אני לא בטוחה מי כן יועצת שינה! הרי זה לא תואר אקדמי, להבדיל ממקצועות הטיפול והבריאות שמקבלים רישיון לעסוק במקצוע. אני לדוגמה, בתור קלינאית תקשורת, עברתי בחינה ארצית וקיבלתי רישיון ממשרד הבריאות. הכשרת יועצי שינה אינה מפוקחת על ידי המדינה, כלומר בעצם כל אחת יכולה לפתוח קורס הכשרה ליועצי שינה עם שיטה או גישה שהיא פיתחה ולהסמיך יועצות נוספות ללא הכשרה בתחום התפתחות הילד. לצערי, אין כרגע רגולציה לגבי המקצוע של ייעוץ שינה ולכן שווה לבדוק 25 פעמים עם מי אנחנו מתייעצים…

מה זה ויסות ואיך הוא קשור לשינה?

כשאני מדברת על ויסות אני מדברת על היכולת שלנו (לא רק של ילדים) להתמודד עם אתגרים וגירויים חיצוניים ופנימיים. להשאיר את המערכת מאוזנת (לא להגיע למוצפות). לשהות באיזון במערכת הרגשית והחושית שתאפשר לי להמשיך לתפקד, לחקור, ללמוד וגם כמובן לישון.

כשאנחנו לא מווסתים- יהיה לנו מאוד קשה להרדם. נכון? כולנו מכירים את תחושת ההתרגשות לקראת משהו עתידי שפשוט מקשה על ההירדמות שלנו. גם ריב או סרט לא נעים שהוציא את המערכת שלי מאיזון ויקשה על ההרדמות מאוחר יותר. אצל ילדים זה בדיוק אותו הדבר! אם הילד שלי מוצף, כאוב, נרגש- יהיה לו מאוד קשה להרדם.

התקשרות בטוחה בדרך לשינה

כאשר התינוק בוכה, ההורה שמחזיק אותו מרגיע אותו על ידי חיבוק, תנועה, דיבור או שיר, וכך מסייע לו להתווסת. זהו תהליך של וויסות הדדי (co-regulation) ודו-כיווני. בעקבות כך, לאט לאט, הילד לומד כיצד להרגיע את עצמו בתהליך של ויסות עצמי. במילים אחרות, היכולת לדעת להתווסת היא יכולת שנרכשת מהבחוץ פנימה- קודם אני נעזר בהורה או מטפל כדי להרגע ובהמשך אני מצליח להתווסת בעצמי. 

איך מרגיעים תינוק בוכה?

עכשיו, כשיש לנו שפה משותפת, ואנחנו יודעים שהמטרה היא קודם כל לווסת ורק אחר כך להרדים, נשאלת השאלה- מה יעזור לתינוקי שלנו להרגע? מה מווסת את הילד שלי? למעשה, מדובר בדבר אינדיוידואלי לחלוטין שמשתנה לא רק בין אדם לאדם אלא גם ביני לבין עצמי בתקופות שונות בחיים. כל אחד מרגיע משהו אחר: מקלחת, שיחה עם חברה, אימון, קפה, טלוויזיה, יין, שקט,  חיבוק, לבכות, לקרוא ועוד! עכשיו, נסו לחשוב תוך כדי קריאה, מה מרגיע את הילד שלכם?

אם זה מגע – איזה סוג של מגע? עמוק? קרוב?

עם זו תנועה- באיזה תנוחה? ערסול? מנשא? עגלה?

אם זה טיול – האם בשמש? האם בצל? על הבטן? על הגב?

איזה שיר מרגיע? איזה ספר מרגיע?

איזו אינטונציה שלנו מווסתת אותו? 

האם היא אוהבת אמבטיה? איזו טמפרטורה של המים?

אוכל? ציצי? מים?

שיטה להרדמת תינוק 

המסקנה שאני רוצה שנגיע אליה ביחד היא שכל אחד מאיתנו וגם ילדים, בדיוק כמונו, נרגעים ומתווסתים באופן שונה. ולכן חשוב להגיד- אין שיטה אחת להרדים את כולם. יכול להיות שמה שעבד לי היום, לא יעבוד מחר או אפילו בהרדמה הבאה…

אז בעצם, הנושא הזה של הרגעה לצורך הירדמות הוא גם אינדיוידואלי, הוא גם משתנה עם ההתפתחות והגדילה שלנו, הוא מאוד לא צפוי ובעצם מדובר כאן בחיפוש. כשאנחנו עסוקים בחיפוש אנחנו צריכים להיות במין מוד כזה של התמסרות, להבין שזה תהליך שלוקח זמן, אין שיטה אחת או נוסחת קסמים שתעבוד על כל הילדים.

איך אני יכולה לעזור לתינוקי שלי להרגע?

אחד הכללים החשובים בנושא של ויסות והרגעה הוא שכדי לווסת – המבוגר צריך להיות מווסת. כלומר, לא רצוי להכנס להרדמה כשלא אכלתי, לא שתיתי או לא עשיתי פיפי. אם אני נכנסת  להרדים עם מערכת לא רגועה ולא מווסתת- כמובן שזה ישפיע גם הלאה אל הילדים. בפעם הבאה, רגע לפני שאתם ניגישים לילדים, עשו מין סריקה גופנית- מה חסר לי? נסו לעשות פעולה אחת או שתיים עבורכם. לדוגמה, לפני שיוצאים לאסוף מהגן, דאגו שהשלפוחית שלכם מרוקנת, שאכלתם משהו קטן, ששתיתם קפה… סמכו עליי – זה משנה חוויית הורות. 

איך השפה שלנו עוזרת לילדים להרדם בקלות?

ועכשיו אני רוצה שנכניס לכל העולם הזה של ויסות – מימד נוסף של שפה.

מחקרים מראים שעצם ההרהור בקול רם – לא רק מווסת אלא גם תורם ביכולות ויסות רגשי בהמשך החיים של הילד. ההמלצה שלי היא לדברר ולתמלל את שאתם חושבים בקול רם. כשהילד שומע את ההרהור לגבי הוויסות שלו- זה לכשעצמו מווסת ומרגיע- הילד שלי חושב: היי, אכפת להם ממני! הם מנסים להרגיע אותי! ואיזו תחושה טובה ונעימה זו לילד.

איך מרדימים תינוק בוכה?

כשתינוקי בוכה, ואנחנו אוספים אותו אלינו, נתחיל לדבר בלחש וממש להגיד את מה שקורה.

לדוגמה- אני רואה, את בוכה, משהו לא נעים לך בגוף וקשה לך להירדם, בואי ננסה לקפוץ ביחד על הכדור ונבדוק אם זה עובר. אם יש שקט – נלווה אותו בלחישות כאלה של ששששש בקצב אחיד ונעניק מגע עוטף ועמוק שמעביר את ההתרגשות שבהצלחה המשותפת. אם הבכי ממשיך והמזג עדיין סוער, נוסיף ונגיד "אני רואה שזה לא עוזר, בואי ננסה לעבור לכורסה, אולי ציצי ירגיע אותך" – וכך הלאה, נמשיך לעבור בין תחנות הרגעה, נהיה עסוקים בחיפוש ונזכור שלפנינו דרך והיא לא תמיד קצרה. 

איך התפתחות השפה משפיעה על ההרדמה?

לדיבור שלנו בקול רם יש ערך לא רק בהרגעה אלא גם בחשיפה שפתית איכותית. אם בכל פעם שאתן לילדה שלי אוכל- אני אגיד לה "בואי ננסה ציצי", יכול להיות שבהמשך, היא כבר תדע מה זה ציצי ומה המשמעות שלו. בשלב מסוים, עם התפתחות הידע השפתי, יכול להיות שרק מעצם ההצעה כבר נרגיש שינוי בכמות ובעוצמת הבכי וחוסר האונים. 

איך שפה משפיעה על שינה אצל ילדים בוגרים יותר?

בגיל יותר מתקדם, ההרהור הזה בקול רם יכול ממש להפוך למין שיחה מרגיעה לפני השינה. לדוגמה עצם הארגון לפני ההירדמות, להכנס למיטה ולהגיד- "עשינו מקלחת, עכשיו קוראים ספר ואז נספר מה עשינו ביחד היום ואז נלך לישון". אני בעצם מפרטת בקול את סדר ההתרחשויות שלקראת השינה ונותנת לשפה להבנות את התהליך ולייצר הרבה בטחון וודאות לקראת ההירדמות המתקרבת. סביב גיל שנתיים ושלוש, אפשר להכניס את כל התוכן הזה לתוך משחק דמיון. אם יש ילדים שקשה להם להרדם, אנחנו יכולים לדמות את אחת הבובות שקשה לה להרדם. נשאל: "מה יעזור לה להרדם? אולי נציע לה בובה? אולי מים?" ממש נשחק עם הילדה שלנו את אותו החיפוש שאנחנו עוברים איתה לפני השינה עד שנגיע למצב בו היא משתפת אותנו במחשבות שלה וברצונות שלה ובמה שעוזר לה להרדם. 

טקס שינה – איך זה עובד?

יש איזשהי נטייה לחשוב שויסות לפני השינה חייב להיות מאוד רגוע, שקט ובתדר מאוד נמוך. בפועל, מותר לשחק גם במיטה ואפילו רצוי לאפשר שיחה נעימה על חוויות היום שהיה. אם הילד רוצה לספר לנו משהו או לעשות הצגה עם הבובות, יתכן שזו הדרך שלו להרגע וללכת לישון. 

שפה ושינה – לסיכום,

כחלק בלתי נפרד מההרדמה, אנו עסוקים בחיפוש אחר ויסות וגורמים מווסתים. התהליך בעצם עובר מעוררות גבוהה דרך ויסות והרגעה אל תוך הירדמות נעימה לצד הרבה מאוד שפה והתקשרות בטוחה. שפה יכולה לא רק להרגיע ולווסת בזמן נתון אלא גם להשפיע על תהליכי ויסות רגשי בהמשך החיים. ככל שהשפה של הילד תתפתח, יהיה לו קל יותר להתמסר לשינה.אם אתם מרגישים צורך לקבל כלים נוספים בתחום ההדרכת הורים לגבי שינה, כדאי לבדוק טוב למי אתם פונים. שינה זה דבר מאוד טבעי והוא חלק בלתי נפרד מהתפתחות הילדים ומסדר היום המשפחתי, כלומר- אי אפשר לנתק את הנושא הזה וללכת ליועצת שהיא רק יועצת שינה. הרבה פעם בהדרכות הורים הקשורות בהתפתחות הילד, קשיים שקשורים בין היתר בשינה ובסדר היום נפתרים כחלק מתהליך שהמשפחה עוברת לצד למידה וקבלת ידע התפתחותי. אנשי המקצוע שאני ממליצה לשוחח איתם תמיד יהיו מתחום מקצועות הטיפול והתפתחות הילד- פסיכולוגית התפתחותית, עובדות סוציאליות קליניות, מרפאות בעיסוק, קלינאיות תקשורת וגם יועצות הנקה מוסמכות.

 

להאזנה לפרק המלא – לחצו כאן

רוצה לקבל ידע וכלים למייל?

דילוג לתוכן