פתרון בעיות אצל ילדים - איך ללמד אותם?

איך להגיב כשהילד שלי מתמודד עם בעיה?

איזה קשה זה להסתכל מהצד ולראות את הילדים שלנו מתמודדים. בתור קלינאית תקשורת שהיא גם מדריכת הורים, אני נתקלת בנושא הזה לא מעט בקליניקה. הרבה הורים חושבים שכשילד נתקל בבעיה, התפקיד שלנו הוא מיד לפתור אותה, האומנם?

מיומנות פתרון בעיות – למה היא כל כך חשובה? 

יכולת לפתור בעיות היא חלק בלתי נפרד מהתפתחות ילדים. בסדנאות שלי של ליווי התפתחותי – אני פוגשת מעגלי הורים לפעוטות ממש מגיל לידה. כולנו עדים לכך שילדים מתחילים "לפתור בעיות" כבר בחודשי חייהם הראשונים. הנה כמה דוגמאות:

• התפתחות מוטורית – פעוט בן ארבעה חודשים שמתקשה להתהפך – ולבסוף מצליח.
• זמן בטן – תינוקי שעדיין לא זוחל, מנסה להגיע לכדור שמונח על הטטרה: מושך את הטטרה כדי לקרב אליו את הכדור.
• שכיבה על הגב- ילד שמנסה להכניס את בוהן הרגל לפיו, מנסה, מחטיא, מנסה עוד ועוד ולבסוף מצליח!
• משחק בגיל שנה – בן שנה שמנסה לבנות מגדל קוביות, לשמור על שיווי משקל ולייצב את המגדל מבלי שיפול. 

בכל הדוגמאות שנתתי, גם כשהתינוקי שלנו מתוסכל ומבולבל – הוא ממשיך להתמודד עם האתגר. 

למה ילדים נהנים לפתור ולהתמודד עם בעיות?

לנו ההורים – פתרון בעיות מרגיש כמו כיבוי שרפות. משהו שאנחנו מתעסקים איתו ומבזבז לנו אנרגיה. לעומתנו- ילדים נהנים מפתרון בעיות! מבחינתם- המשחק מתחיל כשיש בעיה.
האמת היא שילדים יכולים ללמד אותנו הרבה מאוד על התמודדות עם בעיות: דבר ראשון, הם נהנים מהדרך! הם מנסים ומנסים, דבקים במשימה ולא זזים ימינה או שמאלה עד שיצליחו. שנית, במקרים בהם הילדים ירגישו שאין סיכוי, הם מייד יקראו לנו. "היי, אני צריך שתביאי לי את הנשכן שלי, אני לא מגיעה". הלוואי שאני הייתי יודעת לבקש עזרה כל כך מהר, ביעילות ובעוצמה שבה ילד מבקש עזרה. 

גיל שנתיים – למה לצפות?

כמו במיומנויות אחרות הדורשות משאבים רגשיים וקוגניטייביים, גם יכולת פתרון בעיות מתפתחת עם הגיל. הכל טוב ויפה עד שבעצם מגיעים לגיל שבו הכל "אני" או "אני לבד" או "רק אני". השבוע נפגשתי להדרכת הורים עם משפחה מקסימה שאני מלווה כבר לא מעט זמן, הבת שלהם דורשת לנעול נעליים לבד כל בוקר. מוכר לכם? כל הורה לבן או בת שנתיים, מכיר את השלב שבו הם רוצים לנעול נעליים לבד, וזה לא קשור ליכולות המוטוריות שלהם. הם כרגע החליטו שהם נועלים נעליים. לבד. נקודה.

גיל שנתיים – צורך משמעותי בשליטה

אנחנו, ההורים לפעמים מתקשים לשחרר- ברור לנו שהמתוקה הזו לא תצליח לנעול לבד, וחבל על המאמץ והזמן. ההורים בפגישה שיתפו אותי: "אנחנו לא רוצים שהיא תהיה מתוסכלת או תחווה את חוסר ההצלחה הזו שוב ושוב כל בוקר". 

תוך כדי שיחה הבנו דבר חשוב, הפעולה נועלים נעליים – היא בעצם המטרה! מבחינת הילדה – היא נועלת נעליים – זו פעולה בpresent progressive, כלומר היא מתמשכת, לאורך זמן. 
המטרה שלה היא לא להיות נעולה – אלא לנעול. האם היא ממהרת? לא! האם היא חייבת להצליח? לא! האם היא נהנת? מאוד! כלומר – הפרשנות שלנו יכולה לשנות את התמונה כולה. 

ברגע שנראה את הילדים שלנו מתמודדים עם בעיה, נשתהה שם לרגע ונחשוב- וואי. איך היא נהנת עכשיו. היא ממש מתמודדת ונהנת מהאתגר. 

שכלול מיומנויות פתרון בעיות עם ילדים

בואו נדגים בעזרת סיטואציה פשוטה ומוכרת- ילד מתקשה לפתוח קופסה. הנה כמה רעיונות וכלים שיעמדו לרשותכם בפעם הבאה שהילדים יתמודדו עם בעיה ואתם ממש תרצו לסייע להם לפתור אותה:

• השתהות – רגע לפני שאנחנו קופצים לעזור, ניקח עוד מרווח נשימה. נתבונן בילדים שלנו בגאווה ונתרגש- איזה כיף! הם מתמודדים עכשיו עם בעיה קטנה אומנם, אבל הם משכללים יכולת שתהווה עבורם בסיס להתמודדות עם אתגרי החיים! ועכשיו? אוקי, חיכינו, אבל בכל זאת, אני רוצה לעזור, איך? זה הזמן להמשיך לקרוא 🙂 
• תמלול – נסו להגיד בקול רם את הבעיה ממש כפי שהיא: "אוי יש בעיה: אנחנו לא מצליחים לפתוח את הקופסה!" בשלב הזה אפשר גם להתייחס לרגשות שזה מעורר בנו. ניסינו כמה וכמה פעמים, ואנחנו עדיין לא מצליחים. זה מעצבן! זה מרגיש כבר יותר מדי!
• להדליק את ניצוץ היצירתיות והתקווה- אנחנו ממש רוצים לפתוח את הקופסא, בטח יש דרך שעוד לא חשבנו עליה.
• בקשת עזרה- אולי נשאל את אבא, מה הוא אומר? אולי יש לאבא רעיון?
• תיווך מותאם – כאן אני מזכירה את פרק מספר 2, בנושא תיווך עם ילדים שבו אני מסבירה איך למנן את כמות התיווך שאנחנו נותנים תוך התייחסות לשלושה מצבים – ההורה, הילד והסביבה. 
• הזמנה לנסות והכרה בכך שיש אפשרות שזה לא יצליח- בוא נעשה נסיון ונבדוק אם זה מצליח. בכך שאנו בעצם בודקים אפשרות, אנחנו מעניקים לילדים שלנו מרווח בטוח לנסות וגם לטעות. 
• שבחים, מחמאות ו"הרמות" – לאורך הדרך וההתמודדות, כדאי ורצוי להעניק לילדים שלנו שבח אותנטי וכן על היצירתיות, על ההתמדה ועל הדרך.
• שפה לדרך- לבסוף- אפשר ברבע דקה, לדבר על החוויה ולתאר את התהליך: "בהתחלה לא הצלחנו להוציא את הכדור, אחר כך ניסינו לפתוח את המכסה של הקופסא- ובסוף הצלחנו והכדור יצא החוצה!".
• ויסות- לאורך כל הדרך נתייחס למצב הויסות של הילד והפניות שלו לחיפוש וחקירה.  לפעמים יש מצבים שאינם סובלים דיחוי, מספיק שהילד מאוד עצבני או עייף ואין לו יכולת לשאת את הבעיה. במצבים אלה אין אפשרות לשהות בחיפוש, מצב של אקספלורציה , אין טעם להמשיך את החקירה. 
• מודלינג- ילדים לומדים טובה יותר בעזרת חיקוי. מודלינג לפתרון בעיות יכול להיות גם להגיד: רגע אני מאוד עייפה, אני אשתה כוס מים קרים כדי להתאושש ואז נוכל לצאת לגינה. 

איך לעודד בטחון ביכולת לפתור בעיות?

זה הזמן להזכיר שכל התנסות חיובית שנספק לילד, שבמהלכה הוא פתר בעיה, בונה עבורו מאגר של ידע עולם, בטחון והתנסויות שאליהן יוכל לשוב בפעם הבאה שיצטרך לפתור בעיה. בדרך זו אנחנו מלמדים אותם לפתור בעיות , תוך הסתמכות על התפתחות טבעית ולא על נוסחאות או לימוד דידקטי.

איך להגיב כשהילד שלי בבעיה – סיכום,

ילדים לומדים לפתור בעיות דרך התנסויות חיוביות, מרחב בטוח לטעויות וכמובן – חיקוי. ככל שנהיה יותר קשובים להם בתהליך, כך נלווה ונלבה את תחושת הבטחון שלהם בתהליך ונהנה מהתפתחות מרגשת. 

מוזמנים להאזין לפרק הפודקאסט וכמובן – לשתף משפחה וחברים.