כישורים חברתיים – איך לגדל ילד חברותי?
איך לגדל ילד חברותי? בתור קלינאית תקשורת שהיא גם מדריכת הורים בתחום התפתחות הילד, הורים רבים מגיעים אלי לקבל הדרכת הורים כדי לקבל מידע על
משחק הוא צורך חיוני לבני האדם- הוא צורך התפתחותי הישרדותי! משחר ההיסטוריה אנחנו משחקים – יש עדויות לכך בציורי מנהרות שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות.
גם חיות משחקות, משחק בטבע הוא הכשרה לחיים עצמם- אפשר למשל לראות גורים משחקים במשחקי לכידה וכך הם מתכוננים לחיים האמתיים בהם יצטרכו לצוד.
ילדים מתחילים לשחק כבר בינקות! מגיל כמה שבועות, פעוטות לומדים לחקות את האדם שמביט אליהם, כשהוא מחייך אליהם- הם מחייכים, כשהוא מוציא לשון, גם הם מנסים.
יש משהו בחיקוי המשחקי הזה שמעורר את הרגישות החברתית שלנו והופך אותנו לרגישים לחברה ולמותאמים יותר אליה.
ילדים בוגרים יותר לומדים להכנע, לוותר, להתמודד עם הפסד דרך משחק. לומדים לקבל על עצמם תפקידים של מבוגרים, לדוגמה ילדים שמשחקים ברופאה וחולה (אם אני הרופא – מה התפקיד שלי,? מה הכלים שלי? איפה אני נמצא?) ועל ההבחנה בין התפקיד שלו לבין תפקיד של אחרים במשחק.
כבר מינקות יש הרבה רעיונות למשחקים לעידוד זמן בטן למשל. לילדים בוגרים יותר, משחק כולל הרבה פעילות גופנית מוטורית ומחזק את השרירים בגוף, לדוגמה משחקי כדור, משחקי תופסת וקלאס. גם משחקי מחשב שמאוד נפוצים היום, יש שכלול של מיומנויות בתאום עין – יד לדוגמה.
דמיינו רגע ילד במשחק מחבואים, איך הוא קשוב לקולות הרקע, לכל תזוזה של ענף. המשחק הופך אותו לעירני, כך בהמשך כשילך ברחוב בלילה יהיה יותר מודע למה קורה סביבו והרגישות החושית הזו תגן עליו מפני סכנות החיים.
במשחק תופסת גובה לדוגמה, ילדים מהר מאוד לומדים על מה כדאי לעלות, מה יציב, מה רחב, מה יכול לשאת את משקלם, הם לומדים לסרוק בשניות את האיזור ולהפיק ממנו תועלת להשרדות שלהם במשחק.
משחק מבליט את תכונות האופי החזקות של הילד ותורם להכרות של הילד עם הגוף שלו. לדוגמא ילד שמשחק כדורגל, יודע לזהות שהוא רץ מהר, שהוא בועט חזק, שהוא בעל כישורים בין אישיים שמאפשרים לו להיות קפטן של הקבוצה. ברגע שהילד לומד את עצמו, מכיר את החוזקות שלו וגם את החולשות, הוא יודע טוב יותר להסתדר בחיים, הוא יבחר את המצבים אליהם נכנס בקפידה. לדוגמה- ילד שיודע שהוא רץ לאט יחסית לחבריו, אולי יעדיף להיות שוער.
כבר מגיל ממש צעיר אפשר לראות תוקפנות של ילדים שבאה לידי ביטוי דרך משחק, לדוגמה ילדה שמשחקת באמא ודרך המשחק בוחרת להעניש, לצעוק ולבחור טון תקיף מאוד, יתכן שכך היא מעבדת את חוויית היום-יום שלה והמשחק מאפשר לה לבטא את המורכבות הרגשית שהיא חווה. בנוסף אפשר לראות שדרך משחק ילדים מביאים כל מיני חשקים ויצרים לידי ביטוי- לדוגמה ילד שמציע לחברים שלו לשחק בהתגופפות, או מכות יתכן וכך הוא פורק מתחים שהצטברו לו בגוף.
משחקי הדמיון הרי מתפתחים בשלבים, מאוד בולט לראות איך בהתחלה ילדים מתקשים להביא רעיונות לתסריט משחקי, אני רואה את זה הרבה פעמים בקליניקה, כשאני מציעה לשחק בדמויות פליימוביל, ילדים לפעמים ממש מתקשים לפתח את העלילה
זה מתחיל לרוב מעולם התוכן שלהם- הבובה עושה מקלחת, או הבובה הולכת לישון, ולאט לאט מתוך משחק משותף חווייתי הרעיונות הולכים וגדלים עד כדי שילדים ממש מציעים סיפורי משחק מדהימים כמו חצייה משותפת של גשר כדי להגיע ולכבות את השריפה בצד השני או הכנת ארוחה לאורחים שמשלבת היערכות וקניות בסופר, הכנת האוכל, הגשה ושטיפת כלים בסיום.
משחקים רבים משכללים יכולות של מיון, עיקר ותפל, חלוקת תפקידים- לדוגמה, מונופול! וואו כמה כישורי חיים ותפקודים ניהוליים תחת קורת גג משחקית אחת שיכולה להמשך שעות! בנוסף, כחלק למשל מתהליכי הכנה לכתה א', אני מלמדת את ההורים בקליניקה לאמץ משחקי אותיות כאלו שחושפים את הילדים בצורה חווייתית לעולם האוריינות ומטפחים את חדוות הלמידה שלהם מגיל צעיר, על הדרך והם לא מרגישים שזה מאומץ. גם בחוברת שלי "חשיבה מילולית" יש הרבה פעילויות משחקיות שמאוד משכללות מיומנויות שפה גבוהות.
נקח למשל משחקים בגיל הרך, הרבה פעמים הנרטיב המרגש במשחק הוא היעלמות וחזרה, כמו במשחק קו-קו שבו בעצם התינוק מקבל את הבטחון שגם כשאמא או אבא נעלמים, הם חוזרים, לאט לאט המתח הזה שבהסתתרות נרגע יותר מתוך בטחון ואמון בקשר. משחק קו-קו אגב תורם מאוד בהכנה לקראת מעברים, פרידות וגם בהסתגלות לשינויים. כל המשחקים בעצם תומכים בחיזוק הקשר והבטחון באחר, בזמן משחק יש הרבה מקום לקשר עין, להבעות פנים מגוונות ולהעמקת הקשר בצורה נעימה. בעמוד האינסטגרם שלי יש כמה פוסטים שעוסקים במשחק קו-קו ומראים את ההתפתחות שלו בשלבים.
משחק הוא כיף! הוא דרך נפלאה לבלות את הזמן! הוא הופך את הילדות לזכירה, למשמעותית, אני מוצאת את המשחק ממש מציל אותי לפעמים, ובהדרכות הורים אני ממש משתמשת במשחק ככלי להשגת מטרות משפחתיות. זה כל כך זמין ואפשר לשלוף את העמדה המשחקית בכל הזמדנות: כשיש זמני המתנה ארוכים בתור לטיפת חלב, בנסיעות כשהילדים מאבדים סבלנות, למשל אני זוכרת בתור ילדה בנסיעות ארוכות לטיולים, אמא שלה הייתה ממציאה כל מיני משחקי דרך כאלה, שהיו מאפשרים לנו להעביר את הנסיעה. יש דוגמה מצויינת למשחק דרך שכזה בפרק מס' 1 בפודקאסט שלי – שפה לדרך- אפשר להאזין ממש כאן:
איך לגדל ילד חברותי? בתור קלינאית תקשורת שהיא גם מדריכת הורים בתחום התפתחות הילד, הורים רבים מגיעים אלי לקבל הדרכת הורים כדי לקבל מידע על
זמן בטן לתינוקות – מאיזה גיל מתחילים? ניתן להניח את הפעוט על הבטן, כל עוד אין הנחייה רפואית אחרת, מימיו הראשונים לחיים. בשבועות הראשונים, בעת
ספרים לפעוטות – מתי מתחילים לקרוא לילדים? קודם כל אנחנו לא קוראים לילדים אלא קוראים עם ילדים! ההמלצה שלי היא להתחיל לקרוא מתי שמתאים לנו.
