איך להפוך את הזמן עם הילדים למשמעותי יותר?

איך להפוך את הזמן עם הילדים למשמעותי יותר?

פרק מס' 18 בפודקאסט שפה לדרך

איך להפוך את הזמן עם הילדים למשמעותי יותר? איך לשפר את הקשר שלנו עם הילדים? איך הורים עסוקים יכולים להיות יותר נוכחים? פרק מס' 18 בפודקאסט מוקדש כולו להורים עובדים ועסוקים שמגיעים הביתה בסוף היום ורוצים להוציא את המיטב מהזמן שלהם יחד עם הילדים. מוזמנים להנות מהאזנה לפרק המלא בפודקאסט או לקרוא את עיקרי הדברים ממש כאן.

איך להפוך את הזמן שלנו עם הילדים למשמעותי יותר?

רגע לפני שאני מתחילה אני רוצה לספר ככה מאיפה הרעיון הזה הגיע. באמצע סשן של הדרכת הורים בקליניקה שלי שפה לדרך בתל אביב, עלה העניין שהם בעצם פוגשים את הילדים בפעם הראשונה בשעה שש וחצי בערב.

ההורים שאלו אותי אם זה לא מעט מדי זמן, אם יש בכלל מה להשקיע בזמן הזה אולי אלה ימים מבוזבזים בעצם הימים האלה שפוגשים את הילדים כל כך מאוחר?

עניתי להם שברור שהחשיבות של הזמן שלנו עם הילדים היא מאוד מאוד מאוד משמעותית אבל יחד התמקדנו במצוי ולא ברצוי.

בפרק מס' 18 בפודקאסט שפה לדרך, לקחתי את מה שגם ככה קורה ועובד עם הילדים ומסגרתי אותו בצורה קצת אחרת.

עשרה טיפים להפוך את הזמן שלכם עם הילדים למשמעותי יותר 

  1. דמיון בינינו – נסו להדגיש בפני הילדים כמה הם דומים לכם ומזכירים לכם את עצמכם- לדוגמה גם אני ממש אהבתי לדלג ככה כשהייתי בגילך. גם לי היה ממש חשוב ללבוש שמלה ולא חצאית. גם אני מאוד אהבתי לארגן לבד. מחקרים מראים שילדים שמרגישים שהם דומים להורים שלהם ושיש ביניהם ככה נקודות משיקות ודמיון גדלים להיות מווסתים יותר ועם ביטחון עצמי יותר גבוה. 
  2. היום שיהיה- זה איזשהו שיח בבוקר, דווקא כשמכינים סנדוויצ'ים או מארגנים את התיקים של כולם אז איזשהו שיח כזה שמארגן ועושה סדר על לאן כל אחד הולך היום. אני מספרת תוך כדי: "את יודעת שאני גם לוקחת לי אוכל לעבודה?" ומתארת לה איך אני אוכלת ומה אני אוכלת. זו גם הזדמנות כזו לדבר על היום הזה בנפרד. הילדים מאוד מאוד אוהבים סדר ולדעת יותר, ובכלל תדמיינו את הילדים שלנו אוכלים בהפסקת עשר ומספרים שהיום אמא הכינה סנדוויץ' בדיוק כמו שלי עם חביתה ועם עגבניה.
    זו בעצם הטרמה מאוד איכותית ליום שיהיה: אפשר גם לדבר על מזג אוויר: "את יודעת שהיום בצהריים עומד לרדת גשם?" ואני מדמיינת לעצמי ככה את הילדה שלי יוצאת לחצר, רואה שבאמת ירד גשם וחושבת על זה שזה שזה הגשם שאמא סיפרה לי עליו. למרות שאנחנו בנפרד יש רגע של חיבור.
  3. "אני אוהבת את מי שאתה ואת מה שאתה" – זו התחושה שאני רוצה להעביר וכאן הרעיון זה לתת איזושהי מחמאה אמיתית על משהו שאנחנו רואים בילדים. אפשר פשוט להסתכל בעיניים טובות ולהגיד משהו מעצים כזה כמו וואו את יודעת הצבע הזה ממש יפה לך או אתה יודע שהבגדים האלה של הכדור רגל מאוד מאוד מאוד יפים. מחמאה כזו, רגע לפני שאנחנו יוצאים ליום שלם בנפרד או בכלל כשאנחנו נפגשים בסוף היום, היא מאוד נעימה לקשר. שוב מין משהו כזה שאנחנו יכולים פשוט להכניס אותו ליום יום שלנו על הדרך והוא מאוד מעצים.
  4. הצעה לפינוק – משהו שאנחנו יוזמים ומציעים בשבילם למשל: "וואי את רוצה שאני אקלע לך את הצמה שאת ממש ממש אוהבת?" "אתה רוצה היום לקחת לגן בתיק את הציור שהכנו וזה יהיה איתך כל היום בתיק?" "אתה רוצה היום להדביק איזה שהיא מדבקה בבוקר על הבגד וללכת יחד עם המדבקה הזו לגן?" זאת אומרת זה יכול להיות משהו מאוד מאוד מאוד קטן פינוק באמת באמת קטן קטנצ'יק אבל כשזה מגיע בתור הצעה מאיתנו עם איזשהו ניצוץ וחדווה כזו של "וואו".
  5. שיח עם הגננת- אחת הדרכים הכי קלות להיות מעורבים קצת יותר הוא תקשורת עם הגננת. לדוגמה- ביום ראשון אפשר לשלוח לגננת הודעה עם תמונה אחת ולכתוב: "תמר בטח תשמח לשתף שהיינו בטיול בסוף שבוע"…"אורי בטח ישמח להראות לחברים את הצדפים שהוא אסף בטיול שלנו. שמתי לו שניים בתיק אם זה מסתדר במפגש." התחושה שהילד מקבל הוא שאמא שלי בקשר עם הגננת ושתיהן יחד חושבות אותי ושמות אותי במרכז. עוד על מערכת יחסים עם הגננת אפשר לשמוע בפרק מספר 16 – איך להתכונן לגן עירייה.
  6. "אני רואה אותך" – שיחה כזו שמראה לילדים שלנו שאנחנו מתבוננים בהם עם עיניים אוהבות ומתפעלות ואנחנו גם מדברים את זה בכל רם זאת אומרת שאם הגננת שלחה תמונות מהגן או אפילו ברגע שאספנו מהצהרון או מהגן וראינו בדיוק את הילד שלנו בזמן פעילות, בזמן משחק אנחנו יכולים אחר כך לדבר איתם על זה: "וואי ראיתי בדיוק כשאספתי אותך שצוות דפי צביעה עם ילדים בקבוצה ראיתי שהיה לך ממש כיף עם החברים". "היה לי ממש כיף כשרצת לחבק אותי היום!". אלו דברים שאנחנו גם ככה עושים בצורה וברמה כזו או אחרת, הרעיון זה המסגור הזה שאנחנו מדברים על משהו שראינו / הרגשנו / נגע בנו ואנחנו עוד יותר מעצימים את זה בשיחה אחר כך.
  7. שיתוף שלנו –  רגע לפני שאני אשאל את הילדים שלנו, איך היה לך יום בגן? איך היה לך יום בגן? מה עשיתם? מי שיחקתם? מה אכלתם?  אני רוצה להזמין אתכם לשתף ביום שלנו. והשיתוף לא חייב להיות בדיוק מה עשינו מהבוקר עד הערב, זה יכול להיות… "וואי את יודעת למה אני לבושה היום ככה כי הייתה לי היום פגישה ממש חשובה". "אתה יודע את מי פגשתי היום?" "את יודעת עם מי אכלתי היום?". זה לא רק יוצר מודלינג לתקשורת תקינה ככה בין בני משפחה שנפגשים אחרי כמה שעות בנפרד, יש פה הגדלה של התחושה הזו של הילדים: "אימא שלי מספרת לי חוויות". הרי למי אנחנו מספרים חוויות? למי שחשוב לנו, שאנחנו רוצים לשמוע את דעתו על מה שעשינו היום, ואנחנו רוצים שהוא יהיה חלק מהיום שלנו. וכשהילדים שלנו מרגישים, וואי, אימא שלי מספרת לי על הדברים החשובים שקרו לה, על הדברים המצחיקים שקרו לה, על הדברים המרגשים שקרו לה, זו בדיוק החוויה של הקשר שהולך ומתקרב וזה משהו שכל כך קל להשיג רק בעצם זה שאנחנו נספר להם על היום שהיה לנו.
  8. בילוי בגן שעשועים – כל פעילות שהיא קצת יותר תנועתית. לפעמים חצי שעה בגן שעשועים יכול לעשות ממש הבדל משמעותי בהתפתחות של הילדים. הרי לא בכל הגנים יש גינות או חצר גדולה שאפשר לנוע בו בחופשיות להפעיל את הגוף כמו שצריך. לפעמים ההיצע הוא די דל ודווקא כשיוצאים לחצר שכונתית, יש יותר אפשרויות תנועתיות. נזכור שהמוח של ילדים "מתוכנת" להתפתח גם דרך תנועה ודרך הפעלת השרירים ובגלל זה בילוי אחה"צ בגן שעשועים יכול להיות מאוד משמעותי. לא חייבים ללכת לאיזה קיר טיפוס או איי ג'אמפ או משהו גדול אפשר פשוט ללכת לגינה השכונתית. מי שרוצה לקרוא עוד על הנושא הזה, אני ממליצה על הספר Balanced and Barefoot שמדגיש מאוד את החשיבות של משחק חופשי בחוץ על ההתפתחות של המוח של הילדים. הטענה המרכזית שהספר הזה מביא זה שבעצם ילדים בעידן שלנו בעידן הדיגיטלי הם סובלים מחוסר תנועה מאיזושהי מוגבלות פיזית כזו שמשפיעה על ההתפתחות שלהם הרגשית, הקוגניטיבית, המוטורית ואיך דרך תנועה חופשית המוח שלהם פשוט מאוד מתפתח יותר טוב.
  9. הדגשה של זמן משותף – שיווק. הרבה פעמים אנחנו לוקחים את הילדים איתנו לאיזשהו סידור. סופר, קניות, השלמות, דואר… ההמלצה שלי כאן היא למסגר את זה קצת שונה. "רוצה לבוא איתי, לעשות איתי איזו פעילות ישר אחרי הגן זה יהיה הזמן שלנו?". "אחר הצהריים של כיף עם אמא?" הרעיון פה זה באמת לקחת את הדברים שגם ככה קורים, למסגר אותם, לתת להם במה גדולה, מעצימה ממש כמו שאנחנו עושים סביב פליידייט.
  10. טלפונים בצד, ילדים במרכז- מעצם זה שאנחנו את הטלפון בצד כבר עשינו את הדבר הכי חשוב ושמנו את הילדים שלנו קדימה מולנו זו אינטראקציה לגמרי אחרת בין בני הבית כשהמסכים מול העיניים שלנו או כשהילדים מול העיניים שלנו. 

לסיכום, לפעמים מסגור מחדש של דברים שגם ככה מתקיימים ברמה כזו או אחרת, יעצימו עוד את מערכת היחסים שלנו עם הילדים. חיבור יותר חזק בינינו לבין הילדים גורמים למערכת יחסים שלנו להיות יותר משמעותית, לזמן שלנו להיות יותר משמעותי וזו בדיוק המטרה שלנו. ילדים גדלים טוב יותר בתוך מערכת יחסים שהיא טובה יותר ומיטיבה.

להעמקה בנושא עברו עכשיו להרצאה המוקלטת "איך היה היום בגן?"

רוצה לקבל ידע וכלים למייל?

רוצה לקבל ידע וכלים למייל?

דילוג לתוכן