בניית נרטיב - איך לדבר עם ילדים על אזעקות?

בשיאו של מבצע חרבות ברזל, הקלטתי את פרק מספר 10 בפודקאסט. הפרק עסק בכלי תיווך מעולם הטיפול בתקשורת שנקרא בניית נרטיב. ניתן להאזין לפרק המלא בתחתית העמוד ולהנות מתמלול הפרק כאן בפוסט. 

בניית נרטיב – מה זה אומר?

נרטיב הוא פרשנות של היבט מסוים של אירוע המעוצבת דרך נקודת מבט תרבותית או אישית.  במילים שלי, שמעכשיו יהפכו להיות המילים שלנו, נרטיב הוא היכולת לספר את הסיפור של משהו שקרה מנקודת מבט אישית.

דוגמה לשימוש בכלי בניית נרטיב

אדגים את הכלי של בניית נרטיב באמצעות דוגמה אישית בה אזעקה הפתיעה אותנו בזמן שהיינו בגינת השעשועים.
הופתענו, רצנו והגענו למקלט העירוני מתנשפים ונסערים.
כשהגענו הביתה, לאחר שנרגענו, התווסתנו, שתינו ואפילו אכלנו, התחלתי לייצר עם הבת שלי, רונה, את הנרטיב ולעבד את החוויה. 

דוגמה לבניית נרטיב באמצעות שיחה:

"את יודעת, היום, היינו בגן שעשועים, ואת מי פגשנו שם?"
רונה בתגובה  החלה להזכיר חברים מהגינה, את ההורים שלהם וכל מיני דברים שקרו בגינה לפני שנשמעה האזעקה.

"נכון, היה לנו ממש כיף וראיתי שמאוד נהנת לשחק עם אורי בנדנדה…. ואז, מה קרה פתאום? שמענו את האזעקה, ומה עשינו?"
רונה בתגובה, הנהנה והקשיבה בסקרנות. יכול להיות שהילדים יענו וישתפו ויכול להיות שהם יעדיפו להקשיב.

"אבא שלף אותך מהנדנדה, וכולנו רצנו ביחד למקלט של הגינה וישבנו במקלט ומה עשינו במקלט?"
הדיאלוג ממשיך ואנחנו מדברות על זה שישבנו וחיכינו, על כך ששמענו בומים בשמיים, אנחנו מתארות את הילדים שישבו יחד אתנו במקלט. רונה שיחזרה שהייתה ילדה ששחקה עם שתי בובות. זה היה מקסים ונתן לי אפשרות להמשיך את השיחה סביב הילדה הזו שכנראה עניינה אותה מאוד.

איך לדבר על רגשות ותחושות עם ילדים בסיטואציה לא נעימה?

"הילדה הייתה מאוד חמודה והיא נתנה לנו לשחק עם הבובות שלה… ותגידי, מה הרגשנו כשהיינו במקלט?"
זו שאלה כל כך חשובה. יתכן והילדים ישתפו אותנו ברגשות, אך אולי גם לא. תחושות שמתעוררות סביב אזעקה הן מאוד משונות וחדשות ולא תמיד יהיה לילדים קל לשיים אותן. כאן נכנסת החשיבות של התיווך שלנו.

"אני הרגשתי קצת לחץ בגוף כי רצנו מהר מהר מהר אז הגוף שלי התעייף וכשהגענו למקלט הרגשתי שאני מתנשפת והרגשתי קצת לחץ בגוף מה את הרגשת בגוף שלך?
יכול להיות שהדוגמה שלנו תאפשר לילדים להרחיב ולספר על התחושות שלהם. במקרה שלי, רונה בת השנתיים פשוט חזרה אחרי ואמרה שהיא הרגישה גם לחץ בגוף.

"את יודעת מה אני ראיתי? שמתי לב שאולי את הרגשת קצת חוששת, כי היינו במקום חדש שלא היינו בו אף פעם וראיתי איך הסתכלת מסביב וראיתי שכשישבת אליי, החזקת אותי חזק, חזק, חזק…"

תיווך באמצעות בניית נרטיב – איך לסיים את הסיפור?

המטרה שלנו בבניית נרטיב היא לעבד חוויה שהתרחשה והסתיימה. המטרה היא בעצם להשאיל לילדים יכולת התארגנות, המשגה וראייה רוחבית יותר במבט לאחור. חשוב מאוד שהנרטיב יסתיים בתחושת בטחון ובאווירה טובה. לדוגמה: "כשהאזעקה נגמרה, יצאנו לאט לאט, וכל המשפחות הלכו הביתה. גם אנחנו הלכנו הביתה, אכלנו ארוחת ערב ועכשיו אנחנו במקלחת. כלומר הנרטיב התחיל ממקום מאוד נעים, משחק בגינה, עובר דרך החוויה הלא נעימה, ומסתיים במקום בטוח, בבית, במקלחת חמה ונעימה. לאורך הנרטיב, אני נותנת מקום לדיאלוג, לשאלות שלה אם הן עולות, לסקרנות שלה, וכמובן לכל רגש שעולה. 

למה חשוב לייצר נרטיב עם ילדים?

1. רצף – הנרטיב מייצר לנו חוויה כזו של סנכרון, של היררכיות. לפעמים במקרים מסוימים הכל קורה כל כך מהר. רגע, מה קרה? לפני שניה התנדדתי על נדנדה בנחת עם חברים ופתאום מצאתי את עצמי רצה למקלט, מבוהלת אולי, יושבת על אמא, לא מבינה מה אני עושה פה ושלא נדבר על זה שברקע גם נשמעים בומים של ירוטים. הנרטיב מייצר רצף, היררכיות, ומכניס את הדברים לתוך משוואה כזו של סיבה ותוצאה, משהו שמאוד עוזר לילדים להתארגן.
2. פשר והסבר- הנרטיב מסביר את מה שקרה. למה זה קרה? למה הפסקתי להתנדנד? למה רצנו למקלט? מה בדיוק קרה שם? הנרטיב עושה לילדים וגם לנו, סדר בבלאגן.
3. מקום לרגשות ובהירות- הנרטיב מאפשר לי להדגים ולהדגיש תחושות ורגשות שאולי הם לא הכי יום-יומיים ולנרמל אותם. איך קוראים לתחושה הזו שהרגשתי בגוף? רק אני הרגשתי ככה? היה לי מפחיד? היה לי מפתיע?  אם חששתי, איזה נעים זה לדעת שמישהו חלק איתי את אותה הרגשה, שיש להרגשה הזו שם. עכשיו אני יכולה לשיים, לשתף ולהסביר מה הרגשתי. אגב, לא בטוח שהילדים מגיבים לאזעקות בפחד או בחשש. יתכן וזו הפרשנות שלנו, המבוגרים. הרי אזעקות זה משהו שקורה לצערנו, ורוב הזמן כשיש אזעקות הילדים חווים איזושהי הפסקה: רצים לממ"ד וחוזרים. הם לא יודעים מה קורה ב-N12 או מה קרה בעיר אחרת, וטוב שככה. לכן, נהיה קשובים לרגשות שהילד מציף וניתן להם מקום אך אם הוא לא משתף ברגשות שליליים – זה גם בסדר.
4. בניית חוסן- הנרטיב יסופר אחרי המקרה, באווירה נעימה. היכולת לשחזר חוויה של אי-נוחות, במקום בטוח, נעים, במרחב אחר, זה מייצר תחושה מאוד נעימה בגוף. החוסן בעצם נבנה מעצם הידיעה שגם רגעים פחות נעימים עוברים ואנחנו נשארים בטוחים ביחד.
5. יוזמה והזמנה לשיח על נושאים פחות נעימים- כשאנחנו בעצם יוזמים את השיחה, משחזרים את החוויה הזו שככל הנראה הייתה לא מאוד נעימה, אנחנו בעצם מייצרים איזשהו הרגל טוב מאוד ברמה המשפחתית. כלומר, לא לטאטא מתחת לשטיח. לא להתעלם ממשהו שקרה, להפך. אנחנו יוזמים את השיחה, ברגע שאנחנו ככה פותחים את היכולת הזו לדבר על הכל, גם על הדברים הפחות נעימים, זה הרגל חשוב שאנחנו מעניקים לילדים שלנו כבר מגיל. 

באילו דרכים ניתן ליישם את בניית הנרטיב לצורכי תיווך?

• הדוגמה הראשונה שנתתי היא בניית נרטיב באמצעות סיפור- חשוב לי להדגיש שלא כל ילד ישאר מרוכז לאורך כל הסיפור מבחינת יכולת הקשב, התפתחות שפה והאורך. אפשר גם לספר את הסיפור על הדרך. אם כבר לפודקאסט קוראים שפה לדרך אז אפשר לספר את הנרטיב באמבטיה, בעגלה, בזמן האוכל ועוד.
• משחקי דמיון- אפשר לשחק את הסיטואציה, את מה שקורה, מה שקרה, להשתמש בדמויות. לדוגמה, לדמות סיטואציה בגן שעשועים, להחליט מראש מי כל דמות, להכניס איזושהי תנועה במרחב, איפה בכאילו הייתה הגינה? איפה בכאילו המקלט? איפה הבית? לשחק את התנועה הזו מהגינה למקלט. אנחנו יכולים שזה יהיה ממש בריצה. אפשר לחזור על התבנית המשחקית מספר פעמים, גם זה משמעותי בעיבוד החוויה.
• ציור דינאמי – עוד דרך להנגיש לילדים את הנרטיב היא באמצעות ציור דינאמי. אפשר לדוגמה לחלק את הדף לכמה חלקים, לפי מספר התרחישים שאנחנו רוצים להתייחס אליהם. כשבעצם בכל סצנה מציירים את הסיטואציה לפי סדר ההתרחשות ובונים את הנרטיב. הציור אגב לא צריך להיות מאוד מושקע עם איזשהו כישרון ציור גדול, אפשר לייצג את הדמויות באמצעות צבעים או "איש קו". אני משתמשת בכלי הזה של ציור דינמי הרבה, גם בקליניקה וגם בבית.
  בדף הראשון או בחלק הראשון של העמוד לצייר את כולם בגינה, בחלק השני נצייר את כולם במקלט, ובציור האחרון אנחנו נצייר את כולם כבר בבית או במקלחת. כמובן שאפשר להרחיב את הציור, זה לא חייב להיות רק שלושה קטעים, זה יכול להיות סיטואציות נוספות בהתאם למה שאנחנו רוצים לתווך באותו הרגע. 

לסיכום, בניית נרטיב הוא כלי תיווך מצויין מעולם הטיפול בתקשורת. הוא מאפשר לנו לעבד חוויות עם ילדים ולחבר אותם להרגשה שלהם.

להאזנה לפרק המלא לחצו כאן: