איך קוראים ספר לתינוק?

ספרים לפעוטות - התפתחות שפה דרך ספרים

התפתחות שפה ותקשורת - הפעם דרך ספרים לפעוטות

כששואלים אותי - מתי להתחיל להקריא לתינק? אני עונה שאין גיל מוקדם מדי להתחיל לקרוא! רוצים לדעת למה? כנסו וצפו בהדרכה לייב בשיתוף עם דר' גליה דאובה פישמן, יוצרת הבלוג "לשבת - לקום" בה אנו מעניקות השראה וידע מקצועי בכל הקשור לספרים לפעוטות.

מה קורה כשדר' גליה דאובה פישמן, פיזיותרפיסטית התפתחותית ואני, שירי מרכוס לקס, קלינאית תקשורת נפגשות לשתות יחד קפה ביום שישי בבוקר? לייב ספונטני, מקצועי ומשמח, שמעניק להורים רעיונות והשראה בכל הנוגע לקריאה עם פעוטות. 

למה כדאי לקרוא לפעוטות ספרים?

התפתחות שפה מתרחשת בין היתר דרך השפה המדוברת אל הילדים. ספרים בהחלט יכולים להיות פעילות מהנה חווייתית ונעימה להעביר איתה זמן משותף ביחד. הורים רבים שואלים אותי איך לקדם את התפתחות השפה של הילד שלי, ואחת הדרכים היעילות והנעימות לכך היא- קריאה משותפת.

דרך הספר הילד לומד לשהות באינטימיות יחד עם הורה או מטפל, הוא לומד למקד את תשומת הלב, להאזין בנחת, הוא מפתח רגישות לאינטונציה ולשינויים בגוון הקול של ההורה וכן עירני להבעות פניו המשתנות בהתאם לעלילת הספר.

כיצד ספרים משפיעים על התפתחות השפה?

ראשית כל, ספר מהווה חשיפה איכותית ראשונית ומרגשת לשפה הכתובה.
ניצני האוריינות מתחילים להופיע דרך חיבה לספרים: היכרות עם כיוון הקריאה, פתיחה וסגירה של הספר, אותיות הכתב, התמונות והנרטיב החוזר- כל אלה עשויים להשפיעי על הנכונות ותחושת הבטחון של ילדכם בכל הנוגע לרכישת הקריאה והכתיבה. 

כבר משלב הינקות, ספרים מהווים אביזר התפתחותי נהדר בכל הקשור לתחום התפתחות שפה. לדוגמה – ספר של חיות יכול להיות בסיס טוב ללימוד קולות החיות. בכל פעם נראה לפעוט את תמונת החיה, נצביע עליה ונפיק את הצליל המזוהה איתה! חשיפה עקבית שכזאת, תעודד את הילד לחכות את הקול שאתם מפיקים ולהפיק בעצמו את המילים הראשונות שלו!

באיזה גיל כדאי להתחיל לקרוא לילדים ספרים?

בתור קלינאית תקשורת, המשפט האהובה עלי הוא שאין גיל מוקדם מדי לקרוא ספרים.
זו נקודת המוצא שלנו. ומצד שני- לוקח קצת זמן. אנחנו אומרים ספרים מלידה אבל המטרה כמובן היא לא להלחיץ, לגשת לזה בנחת, כשאת מרגישה מוכנה ונינוחה ולא כי "צריך".

גליה ואני גם הסכמנו שמתנה יצירתית והתפתחותית ליולדת  יכולה להיות ספרים! 

באיזו תנוחה מומלץ להקריא ספרים?

במהלך הלייב (אותו תוכלו לראות בסוף הפוסט) סקרנו מגוון תנוחות אפשריות להקראת ספרים. יחד הסכמנו שלכל תנוחה היתרונות שלה. לדוגמה:
כשהילד בחיקי- הוא מרגיש את נשימתי, קרוב אלי, מחובק, עטוף ורואה לאן אני מצביעה.
כשהילד מולי- הוא לא רק פנוי לתנועה (אפשר גם על הבטן), אלא חשוף להבעות פניי וכך בעצם מקבל מידע מהערוץ הויזואלי: לאן אני מסתכלת? וחשוב מכך- אני רואה לאן הוא מביט, מה מוקד העניין שלו ויודעת להתייחס בהתאם.

מה לעשות אם הילד שלי לא מקשיב בנחת עד סוף הספר?

הרבה פעמים ילדים מקשיבים דרך תנועה, קצת כמו שאני מקשיבה לחברה שמדברת איתי בטלפון בזמן שאני מקפלת כביסה. אם הילד נע במרחב- זו לא סיבה להפסיק להקריא.
מתי כן? אם הילד חוטף לנו את את הספר מהיד, מביע אי- נוחות, בוכה, סוגר אותו, מסמן בעזרת ג'סטה שאינו מעוניין ואולי אפילו מגיש לנו משחק אחר… סימן שכרגע הוא לא מעוניין.
אגב- זה לא אומר שהוא תמיד לא מעוניין בספרים, בדיוק כמו שאם חברה תתקשר ואני אגיד לה שאני לא יכולה לדבר כרגע- זה לא אומר שאני לא רוצה לדבר אף פעם 🙂
ולכן- מומלץ לנסות ולהציע קריאה משותפת כשמתאים. 

איזה ספר מתאים לילד שלי?

איזה כיף שאין נוסחה מדויקת או נכון ולא נכון, להפך! כל ספר שמשך את תשומת הלב שלך או של בנך והפך להיות מוקד עניין יכול להיות מתאים לקריאה משותפת.
ספרים מתאימים לפעוטות לרוב יהיו בעלי דפים קשיחים כדי לאפשר לילד חקירה חופשית בנחת מבלי לדאוג שיקרה משהו לספר או חלילה לתינוקי. 

הפוסט הנפלא שקראתם עכשיו נכתב בשיתוף דר' גליה דאובה פישמן, פיזיותרפיסטית התפתחותית. 

אני מזמינה אתכם להנות מתכנים נוספים שלה:

דר' גליה דאובה פישמן – פיזיותרפיסטית התפתחותית – עמוד האינסטגרם

דר' גליה דאובה פישמן – פיזיותרפיסטית התפתחותית – הבלוג לשבת לקום

עוד קריאה מומלצת: למה כדאי ללכת עם הילדים לספריה? 

רוצה לקבל ידע וכלים למייל?

דילוג לתוכן